A thank you letter

היי, זה אני שוב, ורציתי להגיד תודה רבה.

זה אולי קצת מוזר שאני כותב רק כשאני עצוב, כמו עכשיו, אבל זו הדרך הכי טובה לפריקה לדעתי, ולא אכפת לי למי זה יגיע, אז למה לא דרך האתר האישי שלי?

אז כן, אני עצוב, והפעם מסיבה חדשה, נגמרה לי עוד מערכת יחסים.

אבל תומר כבר כתבת פעם על עצבות ממערכת יחסים קודמת, אז מה חדש פה??

אז כן יש פה המון חדש:

המערכת הזוגית הזו הייתה הטובה שהייתה לי בשנים האחרונות. אני נהנתי בכל רגע. מצאתי תזכורת לעצמי שאני יכול להיות מאושר, אוהב, מתרגש, מאוזן, ושלם במערכת יחסים.

כן זו לא הייתה המערכת יחסים הכי מושלמת בעולם, כן היו פערים בנינו, אבל ידענו לגשר אותם ועליהם ולהוציא את המיטב.

אני לא הייתי המטפל בקשר הזה, או האיש האטום ריגשית - אני הייתי מוכן, פתוח, ומקבל - וזה היה מדהים.

הקשר נגמר לא מסיבות זוגיות, וגם באופן מפתיע אני לא הייתי זה שסיים אותו. זה נגמר כי בת זוגתי לשעבר רצתה לעבוד על עצמה ולא הרגישה שהיא יכולה להיות בקשר כלשהו, אפילו (לפי דבריה) אם הוא מדהים כמו שהיה לה איתי.

אני מכבד את זה מאוד, גם לי הייתה תקופה ארוכה ממש לפני זה שחיפשתי לאהוב את עצמי מחדש ומכך להתרגש מהחיים, ועובדה שכשמצאתי את זה, היא הגיעה אליי, בעצמה, ואפילו התחילה איתי! זה היה השיא של השינוי שעברתי!!

אז כן, אני מבין את הצורך בלהיות לבד, אני מבין את הצורך בלהיות עצמי עצמאי בשביל להגיע לאהבה עצמית כשמרגישים כשנעלמה לחלוטין ומבולבלים מהעולם. אני תומך בזה כפי שתמכתי בה והיא בי לאורך כל הקשר.

אומנם היינו "סך הכל" 3.5 חודשים יחד, אבל זה הרגיש כלכך יותר מזה. ואהבתי אותה אהבה בריאה ונכונה. זה נכון שלפעמים יש סרטים כאלה ואחרים על מה יקרה עכשיו הלאה, וקיים פחד שיקרה משהו שיפגע בי מאוד, וכן אני בוכה כבר יומיים, אבל היי זה בסדר, אני מעכל ומתמודד עם מה שקרה בשביל להמשיך הלאה ולהיות הגבר האדיר שאני, ובאופן שלם.

עוד כמה זמן זה יעבור? לא יודע, אבל עוד כמה זמן זה יעבור בטוח.

קרה גם דבר מוזר. אתם מכירים את הסימנים מהיקום שהם יכולים להיות רנדומליים לחלוטין אבל שגורמים לכם לחשוב "היי, סימן! איזה קטע!" אז קלטו את זה, שעתיים וחצי אחרי שנפרדנו, וכבר חזרתי לדירה שלי בהרצליה, קלטתי שהתמונה שלה כילדה שהיא הביאה לי, שתליתי את המראה שלי והייתה שם כבר חודשיים, נפלה עם הרוח על הריצפה facing down.

ראיתי את זה, וגם, נפלה רוחי על זה הריצפה.

מזל כבר שהחבר הכי טוב שלי בעולם היה שם לתפוס אותי.

אבל זה היה סימן חברים וחברות - היקום יודע שזה נגמר, ולכן הכניס רוח להפיל את התמונה על הריצפה.

גאד דאמיט אה? לגמרי אינעל העולם.

זה היה קשר מיוחד, יוצא דופן, מכיל, אוהב ועם התקשורת הכי פתוחה וטובה שהייתה לי.

מכירים את המשפטים האלה שבאלכם להרביץ למי שאומר לכם אותם כמו "זה בסדר לריב, אבל צריך לדעת לריב נכון!" ? אז וואלה, ליידיז אנד ג'נטלמן, היינו רבים נכון.

היינו מתקשרים בצורה כלכך טובה ומתאימה שאחרי כל ריב שהיה לנו יצאנו מחוזקים יותר וטובים יותר.

לפחות עד האחרון...

האחרון שהיה כנראה הקש ששבר את גב הגמל וחשף מולה את מה שהיא מרגישה כלפי עצמה באופן מלא, ומה שגרר את ההחלטה שהיא צריכה לסיים את זה..

אז בסדר, אני מכיל את זה, משתדל לפחות, אני עצוב מאוד, אבל אני לא פגוע בכלל.

אז רציתי להגיד לך תודה, תודה על מערכת יחסים נפלאה, תודה על השיעור שלימדת אותי, תודה על התקווה שנתת לי, ותודה על החיוך היפה שלך.

I will always cherish that, and you.

Thank you.